לוב הזכוכית של תל אביב / יהורם גלילי קַוִּים בּוֹהֲקִים בִרְקִיעֲ הָעִיר, תּוֹחֲמִים אֶת חַיֶּיךָ בִּכְלוּב זְכוּכִית. מִבַּעַד לַחַלּוֹן בּשֵינְקִין מַבָּט חָלוּל שֶׁל בֻּבּוֹת רַאֲוָה, שַׁבְרִירִי כּגְבִיעֵי בְּדֹלַח עֲכוּרִים. לְיַד רִבּוּעַ הַמַּיִם סָּמוּךְ לְהַבִּימָה, הָעוֹלָם מִתְרוֹצֵץ עַל שֵׁנִי גַּלְגַּלִים. ובִּשׂדֵרוֹת רוֹטְשִילְד כִּסְּאוֹת הַפְּלָדָה יְתוֹמִים מִמַּגָּע אָדָם. אָב מִזֹּקֶן עָטוּף בִּשְׁנֵי יְלָדָיו רוֹכֵב עַל אוֹפַנָּיו, בֵּין צַמְּרוֹת מֶפוּיֳחוֹת וַחֲשֵׁכָה יוֹרֶדֶת, חֹוצֵה אֶת הָרְחוֹב בְּדֶרֶךְ אֶל הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ מָשִׁיחַ עַל חֲמוֹר לָבַן.
בין מים למים
בין רקיע לשמים
הכל אותו הדבר
ואם חושבים על זה
זה קצת מוזר
כי החיים פשוט חולפים
וכל דבר אנו מחליפים
אבל לא כל מה שנותר
הוא משהו מיותר
לא כל המתנות
הם סתם בשביל להנות
תמיד צריך לראות את הטוב
גם אם קשה את המצב לאהוב
בין מים למים
בין רקיע לשמים
הכל אותו הדבר
ואם חושבים על זה
זה קצת מוזר
כי החיים פשוט חולפים
וכל דבר אנו מחליפים
אבל לא כל מה שנותר
הוא משהו מיותר
לא כל המתנות
הם סתם בשביל להנות
תמיד צריך לראות את הטוב
גם אם קשה את המצב לאהוב
בין מים למים
בין רקיע לשמים
הכל אותו הדבר
ואם חושבים על זה
זה קצת מוזר
כי החיים פשוט חולפים
וכל דבר אנו מחליפים
אבל לא כל מה שנותר
הוא משהו מיותר
לא כל המתנות
הם סתם בשביל להנות
תמיד צריך לראות את הטוב
גם אם קשה את המצב לאהוב